אל תוך ליבנו
ברגעים של חולשה,
הצוואר מתעקם לו
לצד
ימין.
הבחילה גואה בנו
כאשר אנו עומדים
מול המראה ורואים
את כל חולשותינו
משתקפות חזרה.
נשארים ערים בלילה,
שעות על גבי ימים,
מקשיבים,
לכל השדים
צוחקים בתוך ראשינו.
מתי אגיע לקצהו של המעגל?
מתי אוכל בשלווה לפרוק את משאי,
לבכות בלי בושה,
להגיע להשלמה
וסוף סוף להשתנות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|