חלומות

שוב אני חולמת עליך, הלילות התחילו לחזור על עצמם.
(מעניין אם אתה אבא כבר.)

שדים

מוצאת לי אנשים חדשים להיקשר אליהם, בטוחה בכל פעם מחדש שעכשיו
הוא זה שיגרש את השדים.
(אלו הם השדים שלך, שכחת אותם כאן.)

גשם

נעטפת, מתלטפת, הגשם מעולם לא הרגיע אותי יותר ממה שהוא מרגיע
בחורף הזה.
(כנראה שעבר יותר מדיי זמן.)

תפזורת

אני מתפזרת, מגיעה אליך בכדי שתחבר את כל החלקים מחדש. גם אז
לא הייתי שלמה כל-כך, כנראה שכבר אף פעם לא אהיה.

צלקות

אוספת צלקות, ממציאה לכל אחת מהן שם וסיפור חיים. רק לצלקת אחת
עדיין לא אזרתי אומץ לקרוא בשם, מפחדת שהיא לא תגליד לעולם.

שקט

עכשיו רגוע. סוער אבל בכל זאת רגוע. אתה חושב שיכול לקרות מצב
שבו אדם יחוש גם סערה וגם שקט באותו הזמן?
(תמיד אמרת שאני מתוסבכת.)