|
כשרוח ירושלמית מבקשת לומר דברה
וקור של הרים סביב לה חודר, לא מרפה
שערה מתבדר
ידיה מחפשות תנועה
גפיה נושקות
ורק בפנים, ליבה גועש
עושה בה כבתוך שלו.
ירושלים של חורף |
|
|
גבינות,
גבינות!
נקניקים!
וגבינות!
רודפים אחרי
בלילות!
אוה נקניקים
וגבינות, מדוע
תרדפוני?
סיני לא מגולח
באודה לשירה
הפוסט
מודרניסטית
ולתומר ליכטש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.