4.11.04
טזזז!
מכת חשמל הלמה, זעזעה עמקי קרבי
בפמפום החייתה הגעגוע שבלב.
מטוסים מעל!
ממטירים מטר סיכות דוקרות
בטח ציפתה שאכנע לכך,
להתקפה הפתאומית
אך בקור רוח הדפתיה
אל מחוץ לשעריי.
והפעם לא נעלתי בבריח וסורג
דלתות אשאיר פעורות, ערניות ומפוקחות.
הרגשת ההכנעות בקמצוץ עדנה עוד בי שוכנת
אך לבטח אכריע את אשר אותי הפתיעה.
וזו סנסציה מציקה
והסיכות עוד בי דקורות
מחוללות דיקור נפשי
שלא הזמנתי כלל אל תוך יומי.
אהווווווו...
מתי ישוב לו כבר החורף? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.