דמעות סדוקות בחלומות קפואים
לב רקוב עטוף נייר, בתוך קופסא מעץ
מחפש מקום קטן של שקט בחיים
כשעל גופך הקפוא ראשי מתרוצץ
נושא עיניים שחורות אל שמיים נעולים
הצלילים מבעד לאוזניי עולים
גופות נמרחים בצללים גדולים באפילה
נשימתך מתרחקת ואת ללא מילה
כי משהו חולה, בתוך האבדון
עוצם עיניי והמוות לא נותן לישון
רוצה לראות שוב את גופך מעליי
שולט בכולי ומגליד את פצעיי
קוצים חמים מבעירים את תשוקתי
שיערך הגולש שורף את נשמתי
נזכר בך צורחת מכאבי נפשך
מתמוססת קלות כשהתנפץ לבך
פנינים לבנות פזורות על הרצפה
שרוטה ממגע אחרון של אהבה
והזמן שנשבר משתנה ולא נם
כשאקדחי בידך הנפולה עוד חם
ומלא דם
כי משהו חולה, בתוך האבדון
עוצם עיניי והמוות לא נותן לישון
רוצה לראות שוב את גופך מעליי
שולט בכולי ומגליד את פצעיי
|
