ענבל דרו / טבילה |
ואמא אמרה - לעולם תשלבי ידייך בציבור
פן יראו את הפקפוק חומק מבין האצבעות
אמא - לבי משלב טיפות אושר
אני רוצה לינוק אותן מתוך בועת סבון ריחנית
תמצית חיי מסתנוורת בקו ידך
קמטוטים קטנים מאירים אהבה אהבה אהבה
[מוצאת עצמי בו
זמנית]
היה לי חיזיון: החזקת את ידי כשאספתי את חיינו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|