|
ואמא אמרה - לעולם תשלבי ידייך בציבור
פן יראו את הפקפוק חומק מבין האצבעות
אמא - לבי משלב טיפות אושר
אני רוצה לינוק אותן מתוך בועת סבון ריחנית
תמצית חיי מסתנוורת בקו ידך
קמטוטים קטנים מאירים אהבה אהבה אהבה
[מוצאת עצמי בו
זמנית]
היה לי חיזיון: החזקת את ידי כשאספתי את חיינו. |
|
|
בני סלע...?
הרצל אביטן...?
שאול יהלום...?
תמר
ג'וזנסקי...?
פסיכולוג
מטאפורי...?
שרלטן
אנליטי...?
קשקשן מרדן...?
דרק הכל...?
אווה בראון...?
לאה עוז...?
גורנישט מיט
גורנישט...?
ד"ר מישה רוזנר
חושב על שם
היוצר שלו בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.