את מנחמת
המבט שלך מלטף
כמו קרני השמש
את מרגיעה
כל חיוך שלך
כמו אלפי בועות סבון
אם לא הייתי יודעת
שזה בלתי אפשרי
הייתי בטוחה שאת רואה אותי
בכל רגע מחיי
מובילה אותי אליי
ואז אלייך
את משלימה שוב
את מה שחסר לי
את התשובות שלא תמיד קלעו
את מבריאה אותי
בלי לדעת שהקול שלך
כל כך נוגע בי
אם לא הייתי בטוחה
שזה בלתי אפשרי
הייתי בטוחה שאת רואה אותי
בכל רגע מחיי
מובילה אותי אליי
ואז אלייך
את בטוחה כל כך
שאין דבר שלא כתוב מראש
אבל אולי התוואי רחב יותר
את לא יודעת עוד
כמה זה כבד עליי
לזכור הכל ולא לפעול
אם לא הייתי בטוחה
שזה בלתי אפשרי
הייתי מנסה לגרום לך לראות אותי
בכל רגע מחיי
את מובילה אותי אליי
ואז אלייך, אלייך, אלייך.
מוקדש למישהי ששינתה לי את הראייה על החיים! |