שירה אביב / מסך הברזל |
אז אתה מסתכל אליו, ומבטך נחצה לשניים
האחד יבחר לצחקק, לבהות ביפה שמולו,
השני יבחר לעצום עיניו, לשקוע בעצמו
האחד, עיניו מפזזות בקלילות לא מרפות לרגע
השני, מעיניו היפות רק זיכרון נשאר
אז אתה רק רוצה להישיר מבט
להסתכל באותו הרגע, לשניהם בעיניים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|