[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שון שוורץ
/
תורת העגבנייה

לפעמים בלילה אפשר לשמוע אותו צועק מתוכי,
כי לילה הוא סופו של עוד יום שעובר,
וההוא שבפנים,
יודע שרק זמן מפריד בינו לבין הסוף.
עוד חתך ועוד חתך בעור,
עד שכבר לא יישאר ממנו כלום,
אולי תמונה באלבום משפחתי.

מישהו פעם חשב על זה בכלל?
בשביל המבוגר שיום אחד יצא ממני,
צריך למות ילד, אני צריך למות.

אתם בכלל מדמיינים לכם שעוד כמה שנים,
יהיה בתוך הקליפה הזאת מישהו, שהוא לא אני?
מישהו שאם תשאל אותו מה השעה, הוא יענה לך בדיוק,
ואפילו יחייך בסוף ויאחל לך המשך יום נעים.

אם תשאלו אותי מה השעה, אני אשנא אתכם,
כי זה יזכיר לו,
להוא שבפנים, שהזמן הולך ואוזל.
הוא שונא לזכור את זה.

ובכלל, אין לי שעון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"בחורות,
עירומים, זי
כולירה!"






אילנה מסבירה
למה היא מוחקת 3
ג'יגה פורנו
שצברה בעמל רב
מההארד דיסק


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/05 2:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שון שוורץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה