|
לוקחת עוד מנה רק בגלל שבא לה
לדפוק ת'ראש בקיר או לדפוק כדור
וכל הדכאונות הוטבעו ברעל
עכשיו כשהיא למעלה כלום לא עצוב.
בוחרת את הדרך שהכי נראית לה
בצורה הכי קצרה לשם.
אם תרצה אולי תשאר פה
אם תרצה אז אין עולם.
בורחת מהכל, המציאות רודפת.
לוקחת עוד גלולה למחוק ת'זכרון
אם לאבד את השפיות אז עדיף בשקט
אם מחר נגמר אז למה לא היום?
מוחקת כתמים מהאוויר למעלה
ממלאת חללים בעשן של חלומות,
כשכולם מתים מאוחר בלילה
היא מתמלאת באושר ומתחילה לחיות.
מכווצת את הפחדים לתוך פיות של לילה.
מבריחה את השדים לתוך בועות של כלום
בשניה אחת רק בגלל שבא לה
האוויר נמחק לתוך חלל סגור.
בורחת מהכל המציאות רודפת....
מחפשת את אלוהים כמעט כל סופ"ש
את גן עדן היא מצאה מזמן
היא בורחת מהכל למקום בלתי ידוע
וכשנגמר לה נגמר עולם.
|
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.