|
הוא צועק.
הכאב עולה
הטינה פוקעת
העצב משתלט
הוא מחבק.
הפחד מתפוגג
השלווה מתפשטת
האור מתגלה
הוא הולך.
החושך יורד
הבדידות מתגלה
הרגש בועט
הוא חוזר.
השקט מרגיע
הדמעות מתגלות
החיוך מופיע.
הבלבול מכה
מכביד.
הרצון לברוח מתפרץ
כמו תמיד.
שיר ללא שם
רק פרץ של רגשות
זה יעבור בסוף
זה יעבור
וישארו רק דמעות. |
|
באתר שבו
מפרסמים
סלוגנים,
שלא יתפלאו
שיום יבוא וגם
יפרסמו
אנשים!!!
ד"ר מישה רוזנר,
בפולמוס ציבורי
נוקב! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.