צבי מולב / לילה |
הלילה נושם לי באוזן
מושבי רוח שרב
ידי חמה ויבשה
על העיקול בין
הדמדומים לחושך
שפתיי כמעט נוגעות
לשפתייה שנמלטות ממני
פעם אחרי פעם עם הזריחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|