התופים דופקים לי באוזניים חזק, אני עוד צריך להתרגל לזה. כ"כ
קשה לעמוד שם, בין קהל ענקי של אנשים, האורות מהבהבים עליך,
אנשים רוקדים, רעש, דחוס כל-כך. אז החלטתי לעמוד ליד הבר,
להישען לי בשקט ולהביט מסביב, למצוא לי את הבחורה שהכי יבוא לי
עליה, הבחורה המתוקה שלי.

היא רקדה שם עם איזה בחור, כנראה אחד שלא הכירה. היא לבשה
מחשוף שחור וצמוד, נעליים מוזרות שבחיים לא ראיתי, אודם בצבע
אדום, שיער חום כהה מאוד, גובל בשחור. היא הייתה רזה, אבל לא
במיוחד - אני אוהב אותן מלאות, כדי שיהיה מה לתפוס כשאני...

לא עבר יותר מדי זמן עד שאני והיא כבר היינו בדרך החוצה
מהמועדון, בדרך לכיוון הבית שלה. לא הייתה לה מכונית, היא סמכה
על זה שהיא תצא מכאן עם מישהו - ושהמישהו הזה יקפיץ אותה הביתה
וישכיב אותה לישון, ביחד איתו. היא כנראה יודעת מה היא רוצה,
וכמו שזה התקדם - הייתי בטוח שהיא גם תקבל.

בית גדול, המון קומות, לובי ענקי ונוצץ. למזלנו, היא גרה באחת
הקומות העליונות, מה שנתן לנו זמן להתחיל במעלית. לגעת, לנשק,
למצוץ, לנשוך, להתעלס בפראות. היא הייתה פרועה, לא פחדה מכלום.
היא נתנה לעצמה להיסחף, עשתה מה שהיא רוצה - נגעה איפה שהיא
רוצה, פרץ של תשוקה לוהט מהכיוון שלה ישר אלי.

והמיטה שלה, גם המיטה שלה כמוה, מופרעת. זו הייתה מיטה עגולה,
גדולה עם מצעים שחורים ופרוותיים. לצד המיטה שכבו להם בנחת שוט
ואזיקים - רק חיכו למישהו שיבוא וישתמש בהם. הכריות היו גדולות
ונוחות - והתאימו בדיוק למבט שהיה לה על הפנים כשחדרתי לתוכה,
לאט, לעומק, בקשיחות.

היא ביקשה שאקשור אותה למיטה, שתרגיש חסרת אונים. היא אמרה שזה
מה שעושה לה את זה הכי בעולם, יותר מהכול. היא הגישה לי את
האזיקים, הניחה את הידיים שלה ליד העמודים של המיטה ונתנה לי
לקשור לה את הידיים - וגם את הרגליים, במצב מפושק, עירומה -
כולה שלי, לעשות מה שאני רוצה.

היישרתי את המבט לתוך העיניים שלה, לא נתתי לעצמי להיסחף.
ראיתי איך היא נושכת את הלשון שלה, משתדלת לא למצמץ. מנסה
לנוע, אבל נעצרת ע"י האזיקים. היא נאנחה, גנחה, איבדה שליטה,
נסחפה - אבל אני לא נתתי לעצמי, ידעתי שיקרה בדיוק מה שקרה עם
כל שאר הבחורות שהייתי איתן.

ואז הוצאתי אותו, את הסכין ששכב לי במכנסיים וחיכה לרגע הנכון.
ממש כמה שניות לפני שהיא הספיקה לגמור, ממש כשהיא גנחה בקולי
קולות והרעידה את המיטה - הרמתי את הסכין, התענגתי על המבט
המבוהל והמבועת שלה - ותקעתי לה אותו עמוק, חזק, במהירות -
בתוך הלב. קרעתי את העצמות, הכול - עד שהוא עבר מהצד השני.

הדם השפריץ לכל עבר. השחור של המיטה הפך למכותם באדום, הקירות
הלבנים נתכסו בכתמים אדומים גדולים - טיפות שלמות על כל החדר.
נשארו לה כמה שניות אחרונות לחיות, לפני שטיפת הדם האחרונה
יוצאת מהגוף שלה. ביקשתי ממנה סליחה - סליחה על כך ששוב, ממש
כמו בפעמים הקודמות, אני תוקע סכין בלב לאנשים שלהם אני נותן
מעט מהאהבה שלי.