את יושבת באמצע שומקום
מסתכלת על אנשים שמסתכלים עלייך
יודעת שאת נראית מגוחך
ולך זה לא אכפת
את חושבת על הרגע שברח
הרגע ששכח
מי כמוני מכיר את ההרגשה
הבדידות ללא מוצא
שברון הלב עמוק בפנים
חותך, קורע, שובר לרסיסים.
את יושבת באמצע ההמולה
מסתכלת למישהו בוהה עמוק בעיניים
רואה שגם הוא סובל
הוא בא ושואל "מה לך קרה?"
ואת עונה "האהבה..."
אולי זו התחלה חדשה.
אתם יושבים מחובקים באמצע שום מקום
חושבים על שברון הלב שהוביל לאיחוי
שהביא לאיחוד,
ומודים לאל על רגע של סבל
שחלף!