עייפתי, ועיניי התנפחו וכעת
אפשר לראות שהן עשויות
מזכוכיות
ולא מדמעות אמיתיות
ואפשר לשלוף אותן בקלות ולנקות
אך אני עייפתי
עייפתי מלנסות.
אני מפשירה לאחר עונה קרה
וידיי עודן כחולות וצוננות
ושפתיי מגששות אחריך בחושך
ואתה מתכרבל בפינה החמה שלך בלעדיי.
הטילו עליי עוד אחריות, חברים,
הציבו מולי מראה מטשטשת פגמים
את בסדר, לך זה יתאים,
את, קחי את העולם וניגסי בו בחלקיו הרקובים.

אני נהיית קטיפתית
כל דמעה עושה את עורי שקוף יותר
ובתוכי שורצים פחדים מפוטמים, מדושנים
שאין להן כוח לקום וללכת
או להתעורר מוקדם בבוקר כדי לאכול
כבר לא אכפת להן, לפארנויות
אם אני אנשום עכשיו או אחר כך או
אם אנקז את הכל
לריק שטוח ומשובץ כמו לוח השחמט
עליו אטיל כלים כבדים
שיחיו לי את חיי
מלכות, פרש ושני צריחים
ישוטטו שיכורים על חתכים יבשים ומתקלפים
יגהקו
על עפעפיים עייפים מעפעוף תמידי
על רגליים שנקצר דמיונן
יצחקו עליי.