ילדים חולי סרטן שוכבים במיטותיהם המסודרות לאורך המסדרון,
ישנים, מנסים לשכוח את תלאות היום שעבר ואת זה שיבוא מחר.
האחות ששמה שולי עוברת ביניהם, היא מתיישבת על ספסל ליד הכניסה
ומעשנת סיגריה, נזכרת בריב שהיה לה הבוקר עם חברה לחיים, ריב
מכוער, קולני שהתחיל בכלום ונגמר בכלום חוץ מהרבה הרגשה עכורה
בלב. עומאר המנקה חולף על פני שולי ומברך אותה לשלום בניד ראש.
הוא עולה במדרגות עם עגלת הנקיון שלו, הוא עייף אבל מרוצה סך
הכל, העבודה שמצא לעצמו טובה ויציבה, לנצח אנשים ישליכו זבל
לפחי האשפה ולנצח הוא ירוקן אותם, את הבן צריך לשלוח לתיכון
ואחר כך לאוניברסיטה, רק שיפסיק עם השטויות והכל יהיה בסדר.
עומאר מתחיל לנגב את הרצפה בדיוק כשאלכס הקרדיולוג התורן חולף
על פניו בדרכו חזרה מהשירותים, הוא עובר עם הנעליים שלו ומלכלך
את כל הבלאטות שעומאר ניגב לפני מספר שניות, אבל אין ברירה והם
שניהם מבינים את זה.
כשהוא מגיע לקליניקה אלכס רואה אישה גדולה יושבת ומתייפחת בשעה
שהיא חובקת ילד קטן ובלונדיני שבוכה גם הוא, כשהאישה רואה את
אלכס היא מניחה את הילד וניגשת אליו בריצה וגם האחות ניגשת
אליו ושתיהן מנסות להגיד לו משהו והוא מרגיע את האישה ומבקש
ממנה שתספר לו לאט מה קרה והיא מספרת לו שהבן הקטן שלה היה
בשירותים ושם טיפות עיניים כשפתאום היא שומעת אותו צורח ורצה
מיד לראות מה קרה ורואה את הבקבוק מתגלגל על הריצפה ומרימה
אותו ורואה שזה בכלל לא טיפות עיניים אלא הטיפות נגד אקזמה של
בעלה והיא מסתכלת על הילד ורואה שהעין שלו אדומה ונפוחה ורצה
איתו מיד לבית החולים ושהד"ר חייב לעזור לו והד"ר מבין את המצב
ואומר לאחות להביא לו ונזילן מהארון ולוקח את הילד ביד
לשטיפה.
והאחות הולכת לארון התרופות ומוציאה את הונזילן וחושבת על ד"ר
אלכס, על איך שהוא טוב עם ילדים, היא תמיד מחליפה את המשמרות
שלה ככה שיצא לה להיות איתו, כל האחיות יודעות שהיא מאוהבת בו
אבל לא אכפת לה, למרות שבלב היא מבינה שזה קצת עלוב כי יש לו
טבעת נישואין על האצבע ואשתו בטח אוהבת אותו מאוד ובטח יותר
יפה ממנה, שכל הזמן רק עולה במשקל וגם לה יש את איוון החזיר
שיושב כל היום מול הטלוויזיה בתחתונים וגופיה ושותה בירה
ומסריח עד השמיים. ובשעה שהאחות חושבת על כל זה היא לא יודעת
שהזקן עם דלקת הערמונית שיושב עכשיו ומשחק אותה כאילו הוא
מסתכל בטלוויזיה בעצם מסתכל עליה.
קודם, לפני שהתחיל כל הבלאגן היא ישבה ודיברה איתו ושאלה אותו
איך הוא מרגיש והוא אמר לה שבסדר ושבגילו כבר לא מתרגשים
מהדברים האלה והיא חייכה אליו ואמרה לו שיחסית לבן אדם בן
שמונים הוא נראה מצוין.
שלוש שנים עברו מאז שאשתו עליה השלום נפטרה ומאז אף אישה חוץ
מהבת שלו שבאה לבקר פעם בחודש לא דיברה איתו, עכשיו הוא מקווה
שהאחות תחזור אליו אבל אחרי כמה זמן מבין שזה לא יקרה בקרוב
ומחליט ללכת לישון ובדרכו לחדר שלו הוא נכנס למעלית שבדיוק אני
יוצא מתוכה ומחזיק לו את הדלת ושואל אותו לאיזו קומה הוא צריך
ולוחץ בשבילו על הכפתור והולך.
אני עושה שירות לאומי בבית החולים הדסה עין כרם ושונא להישאר
עד מאוחר אבל לפעמים אין ברירה, אני יוצא החוצה דרך הדלת
האוטומטית.
בחוץ קפוא ואני ממש סובל, לפני שעה דיברתי בפלאפון עם חברה שלי
לשעבר, שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות משהו הערב אבל היא אמרה
לי שלא, היא אמרה שיש לה מישהו חדש, קוראים לו ירון והוא מנגן
על גיטרה באס. בסדר, תכל'ס אני לא מתרגש מזה, זכותה לעשות מה
שהיא רוצה עם החיים שלה, אני רק מתבאס על הקור המחורבן הזה
שבגללו נושרת לי עכשיו דמעה מעין ימין ונוחתת על המדרכה.