|
אני יושבת בחוץ
הרחק מכולם
על דשא צהוב ויבש
עם עיניים מלאות דמעות
הרוח שורטת לי את הפנים
ולי זה לא אכפת
אני מרגישה את בד החולצה
נוגע לי בגוף בעדינות
מלטף אותי לאט
מצמרר את כולי
אני מרגישה את הדמעות
מרטיבות אותי
אני כולי רועדת
אולי זה לא מקור
אולי בגלל הלילה השחור.
אני יושבת בחוץ
הרחק מכולם
באויר מרחפת
המחשבה שלי נודדת
למקום רחוק
רחוק ממני, רחוק מכולם
אולי היא תגיע רחוק מספיק
אליך
אני מרגישה את השיער מתנופף לו
עף אחורה עם הרוח
בורח ממני,
כמוך. |
|
|
רק רציתי להגיד
שכל העניין הזה
עם התאומים זה
לא אני, אני
להב, זה בטח בן
דודי הערבי
חמיס.
להב בן-לאדן,
מגרש נודניקים
מה-CIA. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.