|
אני יושבת בחוץ
הרחק מכולם
על דשא צהוב ויבש
עם עיניים מלאות דמעות
הרוח שורטת לי את הפנים
ולי זה לא אכפת
אני מרגישה את בד החולצה
נוגע לי בגוף בעדינות
מלטף אותי לאט
מצמרר את כולי
אני מרגישה את הדמעות
מרטיבות אותי
אני כולי רועדת
אולי זה לא מקור
אולי בגלל הלילה השחור.
אני יושבת בחוץ
הרחק מכולם
באויר מרחפת
המחשבה שלי נודדת
למקום רחוק
רחוק ממני, רחוק מכולם
אולי היא תגיע רחוק מספיק
אליך
אני מרגישה את השיער מתנופף לו
עף אחורה עם הרוח
בורח ממני,
כמוך. |
|
|
בחייאת ראבאק,
רדו ממני כבר,
אני לא מכירה
אתכם!!!
(ובכלל אין לי
חבר, ואחותי בת
שנתיים!)
שלי מנסה להוכיח
שאין לה אחות
(אומשו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.