הילה אבטליון / מילים |
מילים נערצות, נעצרות ואינן מוכנות לצאת.
נסגרות וסוגרות על הנפש.
האם יממשו מה שהלב חושב?.
מה אגיד, ואיך אוציא?
הלב חושב יותר מדי, ופוחד לדבר.
החשש מכרסם ומערער את היסודות,
החשש בונה חומות וארמונות.
וחוסם הוא ומפר את השקט,
וכיצד אומר לו להספיק ולגשת,
אל בטני, אל לבי, אל מוחי העייף,
אל ידיי, אל עיניי, אל פי הדואב.
מילים יפות, גבוהות, רעננות,
מילים שונות, דומות, קטנות,
מילים נעצרות, מילים שותקות.
אינן מוכנות לצעוק,
סגורות, חוששות ושותקות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|