ללא פנים, ללא עיניים, ללא מגע ידיים, שפתיים.
שנינו מחופשים לאנשים אחרים.
אך, בכל זאת, איכשהו, מתקשרים.
למרות כל המכשולים הצלחתי בך להתאהב.
ועכשיו, בליבי, תקוע פגז של טיל כתף.

ירית בי צרורות שלמים של עלבונות,
והותרת אותי, פצועה ומדממת, על אדמת הקרבות.
תחת מדי הייאוש וקסדת התקווה,
מצאתי בליבי את הכוח לסלוח לך.
אך הכאב, הוא לא מפסיק בי להכות,
וליבי מדמם ומאבד כוחות.

על מה שעשית סלחתי לך.
אני יודעת שזו היתה טעות ושאני חשובה לך.
אך לשכוח זה קשה ואף כואב
כי בליבי עדיין תקוע פגז של טיל כתף...