זה קרה, זה יצא פתאום לפני כמה זמן
לא ידעתי שכך זה יקרה אך כמו שאמרתי זה קרה,
ואני, אני התאהבתי בך.
לא ידעתי מה לעשות, התנהגתי בטיפשות, כמו ילדה,
כמו ילדה קטנה שלא מבינה כלום,
עשיתי דברים טיפשיים אך בין הדברים גם רציתי,
רציתי לתפוס את ליבך,
בכדי שתאהב אותי כמו שאני אותך ונוכל להיות יחדיו כמו כל
החברים.
כן, רציתי אותך בתור חבר שנוכל להיות כמו בעל ואישה,
רציתי שנכיר יותר טוב וזה מה שגרם לי להתנהג בטיפשות.
וכשאני חושבת על כך אני אומרת חבל,
חבל שבכלל התאהבתי בך כי רציתי, רציתי שיהיה לנו טוב, ומה
יצא?

יצא שליבי נפגע ממך,
יצא שניסיתי ויצא שטעיתי,
יצא שאבד שאינו חזר.

ליבי כשניסה הוא עף,
כמו על כדור פורח עשה מסע,
מסע סביב ליבך בכדי שיוכל למצוא את הנקודה בה יוכל לנחות,
בה יוכל להישאר וכך יצליח לגרום לך בו להתאהב.
אך הוא חזר, הוא חזר פצוע וכאוב כי נפצע מהמסע, ונפצע קשה.

לאבד כשכולו מרוסק, לאהוב אותו ואותה,
את אותה האהבה פחד ליבי לאבד.
אך הפציעה לא גרמה לא לשיכחון,
היא גרמה לו להבין את המציאות שהיום הוא חי בה.
כשליבי נפצע אני כמעט מתתי, מתתי מכאב שלא נרפה, שלא נרפה
מהר.

אך מסתבר שהלב הבריא, כי הוא כבר לא אוהב,
לא חושק ולא מנסה,
הוא לא מנסה לעשות את הטעות בה נפצע קשה, קשה מאוד.



המסע לליבך אומנם פגע אך גם נתן לליבי דרך שונה
בכדי שלא יפגע והיא:לא להתאהב!
לא להתאהב שוב בך,
וכשיכיר לב חדש ינסה לתת ללב השני לעבור מסע כי הוא,
הוא כבר נח כי לא רוצה למות.

השיר נכתב כשהמטרה שלו היא לתאר מה מרגיש אדם כשיש בליבו
רגשות.
הוא נכתב בזמן של כאב וחוסר אמונה באהבה בגלל אותה הסיטואציה.