|
כל שיר שנכתב
למישהו אחד
כמו קוביות שוקולד לבן
שהמסת בתוכי
ונשארתי צמאה
אולי למיץ מתוק ואדום
ואולי לך
יד של מישהו אחר
אולי שלך
מחליקה ממנה כוס
נשברת
ולפעמים
אני מודה
בחושך לבד מנסה
לטייל בתוכי
ביחד עם ההיא
הרטובה
שקצת בוכה
אבל המון צוחקת
והטעם
חמוץ מתוק
כמו פרדס לימונים מסוכר
לוקחת מכחול כתום
וכך יוצרת לי שמש
שתזרח מתי שרק יבוא לי
אותך. |
|
|
לו הייתי יכול
להפסיק לאכול
ולפמפם נערות
גרמניות
כמזון
אינטלקטואלי
בוודאי הייתי
עושה זאת.
(מושיק אשכנזי
בהארה ספרותית
נועזת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.