אומרים שלדגי זהב יש זיכרון לטווח של 30 שניות. תחשבו על זה -
אתם לוקחים דג זהב מסביבת הגידול שלו, שמים אותו באקווריום,
ותוך חצי דקה הוא לא יודע שיש משהו אחר מלבד האקווריום. קצת
עצוב, לא? חיים שלמים נמחקים, פעם אחר פעם, חצי דקה אחרי חצי
דקה. מצד שני, זה די מדהים. הדג, אחרי חצי דקה, כבר לא זוכר את
התלישה מסביבתו. אין טראומות, אין משקעים, יש רק מים, חצץ
ומתקן של בועות.
אצל בני אדם זה לא עובד ככה. הם זוכרים. טראומות לא נעלמות
לאחר חצי דקה, ולפעמים גם לא לאחר חצי שנה. מצד שני, ותמיד יש
צד שני, גם הדברים הטובים לא נעלמים כל-כך מהר. צריך ללמוד
לחיות עם העובדה שאנחנו פשוט זוכרים.
-=-
רעיון שהתחלתי. לא מצליח לסיים. שישאר ככה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.