הוא בכלל לא היה דוקטור, למעשה הרזומה הלימודי שלו נגמר באמצע
כיתה ז'. הדוק' היה בעצם כמו הספק, אפילו יותר מספק, הוא היה
יצרן עצמאי. אבל בישבלנו,  ובמיוחד בשבילי הוא היה האבא
הרוחני, המודל שכולנו שאפנו יום אחד לצעוד בנעליו. להרגיש איך
זה לחוות על בשרך את הסיפורים שמספרים שחווה הדוקטור.
אני, טל, הייתי הצעיר שבחבורה, הייתי על סף סיום הלימודים.
תלמיד מצטיין בכיתתי. כך נוצר הקשר ביני לבין הדוק'. בהתחלה
הוא היה בגדר מיתוס מבחינתי, מאלה ששומעים עליהם בסיפורים הכי
מטורפים. עד שהכרתי במקרה כמה אנשים שמכירים אותו, הייתי חייב
להתקרב אליהם וכך גם אל הדוק, הייתי מוכרח להכיר אותו. אחרי
כמה פעמים שהייתי איתם כבר התחלתי להתקרב לחבורה שלהם. הם היו
בוגרים ממני בשלוש שנים, אבל זה לא הפריע לי. להפך, זה היה כ"כ
מגניב לראות את התמונות שלהם בתמונת המחזור בבית הספר שלי
ולדעת שאני מסתובב עם המגניבים של מחזור 2002 שבכלל היה ידוע
כמחזור של מטורפים ומופרעים אחד אחד. את הדוקטור התחלתי להכיר
לעומק כשהוא שמע שאני תלמיד מצטיין, והתחיל לבקש ממני טובות
בהנחה שאנשים בבית הספר מכירים אותי בתור אחד שאפשר לסמוך עליו
וכך אני אוכל לעזור לו. זה התחיל בדברים קטנים, כמו גניבה של
כמה מבחנות מהמעבדות ודברים פשוטים. אבל לא משנה כמה פשוטה
המשימה הייתה הדוק מעולם לא שכח לתגמל אותי כראוי, הוא תמיד
דאג להזמין אותי באופן אישי להסתובב איתם ודאג שמעמדי בחבורה
ובכלל המוניטין שלי ברחוב יהיה גבוה כמה שרק אפשר. ובאמת,
אנשים שלא ראיתי מעולם התחילו לברך אותי לשלום באמצע הרחוב,
שלום מוזר, שלום שידעתי שנבע מתוך פחד.

אני זוכר פעם אחת, אמנם במעורפל אבל אני זוכר שהיינו באיזשהו
צריף, אני והדוק' וגם רונן היה וגם ניצן ועוד כמה אנשים שלא
ממש הכרתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את ניצן. היא הייתה
אז כל כך יפה - הכי יפה שאי פעם ראיתי אותה, למרות שלא ראיתי
אותה כ"כ הרבה פעמים ובכלל את רב הפעמים שכן ראיתי אותה אני
בקושי זוכר. אבל באותו ערב, היא הייתה יפה כ"כ לא יכולתי
להוריד ממנה את העניים ואת המחשבות, היא בטח חשבה שאני איזה
סוטה מוזר. היא כ"כ יפה...
"אווץ'!!!" יצאתי מהטראנס שניצן הכניסה אותי אליו, רונן הוריד
לי צ'פחה! "מה יש לך?!"
-"דוק מדבר אליך!"
- "טוב בסדר!..... מה?" שאלתי תדוק'. הוא פשוט אמר תחזיק
והושיט לי סיגריה. השבתי לו במבט שואל, והוא כבר הדליק את מצית
הזיפו, שקנינו לו מתנה לשחרור, קירב אותה אליי ונתן אישור עם
הראש להתחיל לעשן. לקחתי שחטה ראשונה, זה הרגיש ממש כמו סיגריה
רגילה, הדוק ראה שאני לא מבין והסביר: "זה חדש ממש לא מרגישים
את זה נכון?" הוא לא ציפה לתשובה והמשיך " זה חשיש מיוחד ניסתי
משהו חדש, אני קורא לו LOVE ME, איך?"
- "ממש חלש, אתה בטוח שזה בכלל משפיע?" הוא פשוט נתן לי מבט של
סמוך עלי. לקחתי עוד שחטה והעברתי את הג'ואינט לניצן אבל אז
הדוק עצר אותי ואמר: " הערב כולנו מסודרים בזכות טל! אני חייב
לך בגדול על הטובה האחרונה, זה שלך לבד. אתה תדפק היום כמו
שצריך, אנחנו נתחלק בשני." ואז הוא הדליק ג'ואינט חדש לקח שחטה
גדולה פלט כמויות מסיביות של עשן, הוא נראה כ"כ מגניב! דילג
עליי והעביר את הג'ואינט לניצן. אני הייתי מרוכז בסיגריה שלי
כשמסביבי הם עישנו במעגל, והתחילו לצחוק, הם היו כ"כ מסטולים
הם ניהלו שיחה מטופשת על גמלים שאם הייתי טיפה יותר מרוכז בטח
הייתה מצחיקה גם אותי במאמצים מרובים הצלחתי לקלוט כמה
משפטים:
"גמל?" שאל רונן "גמל אחד?!"
"גמל! גמל אחד!" מישהו ענה לו,
גמל?!?!?" רונן שאל כאילו הוא לא שמע את המילה מעולם.
"כן! גמל אחד! זה יותר משני גמלים!!!"הדוקטור ענה לו תוך כדי
צחוק מטורף.
גם לי הייתה סחרחורת. הרמתי תראש אחרי כמה דקות כבר לא היה לי
מושג מי אני! הראש שלי ממש הסתובב הרגשתי כאילו כולנו יושבים
על הקרוסלה הזאת מגני השעשועים של הילדים הקטנים. ניסיתי לרכז
את מבטי בניצן זה היה כ"כ קשה, לא שלטתי באף שריר שלי. אחרי
מאמצים מרובים הצלחתי להסתכל עליה, ואם מקודם חשבתי שאני נראה
מטופש כשאני מסתכל עליה, עכשיו ממש הייתי דביל, הייתי כל כך
מסטול, כאילו יכולתי לחשוב אבל לא ממש בבירור ויכלותי להזיז את
עצמי אבל זה היה נורא קשה, הסתכלתי עליה, העניים שלי היו ממש
פתוחות ואדומות הפה שלי היה פתוח יותר מדי ואני בטוח שגם קצת
ריר נזל, אבל לא שמתי לב לכל זה הייתי כל כך מסטול ומאושר. זה
הצחיק אותי ממש באתי לצחוק, באמת. אבל איכשהו יצא שהקאתי...
עליה. אחרי זה סיפרו לי שהתעלפתי וכבר דאגו לי, הדוקטור שוב
קיים את הבטחתו - נדפקתי כמו שצריך ....

הרבה פעמים גם נפגשנו רק אני והדוק' לא תמיד ישבנו על משהו.
לפעמים הוא סתם רצה לבקש ממני טובות ולפעמים סתם נפגשנו לדבר.
תמיד הבית שלו היה מבולגן אבל אני זוכר שראיתי סרט, ספיידרמן,
ושם אמרו שכל הגאונים מבולגנים. וזה באמת היה נכון הדוק היה
ה-גאון ומכאן הכינוי שלו, אני לא חושב ששמעתי מישהו פעם קורא
לו בשמו הפרטי, אבל לפי מה שהבנתי קוראים לו גיא, אני בכל
מקרה, תמיד קראתי לו דוק.
הטובות שהדוק ביקש ממני תמיד היו סבירות ומחוברות למציאות, הוא
מעולם לא ביקש ממני דברים שידע שהם מחוץ להישג ידי. הייתה פעם
אחת, שהדוק ביקש ממני משהו נורא מוזר, זה לא היה קשה להשגה
פשוט המטרה נראתה לי לא כ"כ ברורה והדוק סירב לשתף אותי
בתוכניותיו.

נכנסתי לבית הספר בשעות הערב, השתמשתי במפתח המאסטר ששכפלתי
עוד באחת המשימות הראשונות. נכנסתי לאחת המעבדות, לקחתי את
המצרכים הרגילים, טושים, מבחנות, כל מיני בקבוקים מלאים בכל
מיני חומרים וגירים.  אבל הפעם היה עוד מצרך מוזר... הוא רצה
שאני אמלא שלמה בעכברים, עשיתי את זה בלי להתמהמה יותר מידי.
העכברים היו כ"כ מגעילים, בייתי צריך למצוא ותם מהפינות
החשוכות של החדרים והמחסנים הנעולים. נכנסתי למחסן שידעתי שיש
בו הרבה בלגאן ובטח גם מלא עכברים. חיפשתי בפינות על הרצפה,
בתוך דליים, שמעתי רעש של תזוזות של עכברים שבדממה שהייתה היה
נשמע כמו צרחה נוראית, נוראית עד כדי כך שקפצתי במקומי והפלתי
דלי שהיה מלא בברגים אחרי שנרגעתי חיכיתי לעכברים שיחזרו,
להפתעתי זה לא לקח הרבה זמן עד שהופיעו כמה תפסתי בערך שלושה
והם נשכו אותי כל כך חזק, זה ממש כאב. החזקתי אותם ביד וברחתי
אפילו מבלי לנעול בחזרה את המחסן.
ביום שלמחרת הגעתי לבית הספר והמורה סיפרה לנו שמצאו עקבות של
דם במסדרונות, 'שיט כנראה מהנשיכות של העכברים המזוינים האלו',
היא המשיכה ואמרה שאחרי בדיקה נמצא כי חסר ציוד במעבדות, המורה
שאלה אם מישהו יודע משהו על העניין. אני שיחקתי אותה בהלם כמו
כולם וכמובן שלא הצבעתי, המורה הסבירה שהנהלת בית הספר החליטה
לערב את המשטרה בעניין כי מעורבים כאן גורמים פליליים כמו
פריצה גניבה והשד יודע מה עוד, "בטח הדפוקים שפרצו לפה גם
הזריקו פה סמים" היא אמרה.
כל העניין הזה של עירוב המשטרה גרם לי לפחדים וחששות רבים,
אחרי בית הספר רצתי לדירה של הדוק' וסיפרתי לו, הוא כבר ידע מה
לעשות חשבתי. הוא לא אמר כלום, פתח את ספר הטלפונים וחיפש
מספר. אחרי כמה שניות הוא חייג, נשמעה בחורה מבוגרת מהצד השני,
לא שמעתי בבירור את דבריה אבל הדוק אמר: " שלום, אני... שמעתי
שפתחתם חקירה לגבי הפריצה בתיכון האזורי, אני... רוצה להודות."
נתתי לו מבט מבוהל והוא סימן לי להירגע. הבחורה אמרה כמה דברים
שלא הבנתי והדוק' המשיך: " כן... כן, קוראים לי גיא אדרי,
כן... " ואז הוא נתן להם את שאר הפרטים שלו וניתק,
" טוב אני צריך ללכת להגיש עדות במשטרה אתה תחזור הביתה ותשכח
נכל העסק!" הוא אמר,
'מה!? זה הפתרון כי טוב שהיה לדוק'?! לקחת את האחריות על
עצמו?! אני לא אתן לזה לקרות!'
"לא! אתה לא תיפול על הטעויות שלי! אני פישלתי ואחרי הכל אני
זה שבאמת פרץ אני מוכן להודות במקומך!"
"תסתום בסדר! אני שלחתי אותך וזאת אחריותי, אני ידעתי מהתחלה
שאם העניינים יסתבכו אני לא אתן שזה יהרוס לך תעתיד! חוץ מזה
כבר יש להם את כל הפרטים שלי גם אם הם ידעו שאתה פרצת הם בכל
מקרה יחזרו אליי."
הוא צדק, אבל הרגשתי כ"כ לא בנח שהוא ייפול בגללי.
"מה הם יעשו לך?" שאלתי
-" לא יודע, אבל בטח לא משהו רציני."
אחרי כמה משפטים קטנים הדוק' קיבל כמה קנסות ותקופת מאסר של
שישה חודשים.
אלה היו שישה חודשים מוזרים כל כך, היה לי מוזר לצאת מהשגרה של
הדוק' וממש התגעגעתי אליו, חוץ מזה שתמיד הוא הזמין אותי וסידר
אותי ועכשיו הייתי כמעט נקי לגמרי שישה חודשים וגם כשעישנתי זה
היה סתם גראס מהרחוב. התגעגעתי לחומרים המיוחדים שהדוק' הי
מכין.
אחרי שישה חודשים אני והחברה קנינו לדוק' מצית זיפו ממש יפה
שמצד אחד חרוט עליה עלה גראס יפיפה ומהצד השני יש הקדשה '
לדוקטור מעכברי המעבדה שלך' חגגנו את השחרור שלו בצריף הקבוע
שלנו הבאנו לו את המצית והוא הביא לנו את החומר שלו שכל כך
התגעגענו לעשן שוב. זה היה מדהים, כאילו שכחתי את ההשפעה מרוב
שלא עישנתי, וזאת הייתה אחת הפעמים הראשונות, כל השרירים שלי
נרפו והמחשבות נדדו במהירות מטורפת שגרמה לסחרחורת כיפית
במיוחד הרגשתי ממש גבוה והכל היה כ"כ מצחיק, ברקע שמענו פינק
פלויד, הדוק' הכיר לי אותם וממש אהבתי לשמוע אותם איתו בייחוד
כשעישנו.

כך עברו עליי ימי התיכון שלי... לאט לאט הפגישות עם הדוק' הפכו
לטקס יומי ופרטי שלנו לא היינו צריכים עוד אנשים, היה מספיק
מצחיק גם בלעדיהם...
פעם אחת לחבר של הדוק, אחד שלא הכרתי הייתה מסיבה והוא ביקש
מהדוק' שידאג שיהיה שמח, אני והדוק ישבנו ובדקנו איזה חומרים
כן להביא למסיבה ומה כדי לבזבז שם ומה לא והכנו כמויות גדולות
כי רצינו למכור לאנשים שם.
הדוקטור הוציא כמה ג'ואינטים של LOVE ME כדי לשים במזוודה של
המכירות, זה ישר העלה בי זיכרונות מאותו ערב שבו ראיתי את ניצן
בפעם הראשונה, לא יודע למה אבל ביקשתי מהדוק' שיזמין אותה.
האמת, שלא היה כ"כ נחמד במסיבה כולם היו שיכורים או מסטולים
ודיברו שטויות או שהקיאו אחד על השני, לא היה מצב רוח לעשן. אז
נפתחה הדלת, וראיתי אותה אחרי כמה חודשים שהיא הייתה רק
זיכרון, היא הייתה כ"כ שונה שכמעט ולא זיהיתי אותה. היא נראתה
עצובה, ואז היא הסתכלה עליי, ומשום מה היא זיהתה אותי
" טל? נכון?"
"כן" (אני לא מאמין שהיא זוכרת אותי, בטח היא גם זוכרת שהקאתי
עליה) "ניצן?" עשיתי כאילו אני מתאמץ לזכור אותה.
"נכון, ואוו איך אתה נראה שונה, אתה נראה הרבה יותר טוב, פחות
ילד"
"תודה גם את נראית מעולה" (מה לעשות? מה רציתם שאני אגיד לה?
'שמעי הסמים פשוט הרסו אותך' נו אז שיקרתי...)
"כן בטח, אולי אם תקיא עליי שוב זה יעזור"
(אני לא מאמין שהיא זוכרת!!! אני כזה דביל!!!)
"אני כל כך מצטער על זה"
"שטויות, אז מה אתה ממליץ לעשן?"
טוב מקודם לא היה לי חשק נכון, אבל ניצן מציעה לי לעשן איתה
אני אסרב? לא.
"חכי דקה" אמרתי, ואחרי כמה שניות חזרתי עם LOVE ME אחד.
"אה... חומר של הדוק', זה תמיד טוב."
"מה שנכון נכון" הסכמתי
הלכנו לחדר נפרד, הדלקתי תג'ואינט לקחתי כמה שחטות והעברתי
לניצן, עוד לפני שבכלל התקרבנו לסוף שנינו היינו שפוכים לגמרי
ופתאום היא נראתה לי הרבה יותר יפה, היא הייתה בדיוק כמו
שזכרתי אותה מאותו ערב בצריף, מחייכת עם ניצוץ בעניים. חשבתי
לעצמי 'הדוק' הוא גאון! איך החומר שלו מחזיר לאנשים תאור
לחיים'. התחלנו לדבר אני לא בדיוק זוכר על מה אבל אני זוכר
שהחמאתי לה המון, והיא ל הפסיקה לחייך. ואז ליטפתי את הלחי
שלה, היא הייתה כל כך חמה ורכה כל כך נעים בדיוק כמו שחלמתי.
והיא בכלל לא התנגדה, להפך פתאום היא תפסה אותי מהחולצה ומשכה
אותי אליה, התנשקנו שם דקות ארוכות שנראו כמו נצח, נצח מדהים
שרציתי שלא יגמר, ואז היא התחילה לגעת בי היא עברה עם קצות
האצבעות שלה על כל הגוף שלי, בגב ובפנים ובידיים, אני הייתי כל
כך לא מנוסה שכל מה שהיא עשתה היה לי כ"כ נעים ולא ידעתי איך
לגרום לכך שגם לה יהיה נעים אז חזרתי אחרי מה שהיא עשתה, ואז
היא הכניסה יד מתחת למכנסיים שלי ומתחת לתחתונים, אם לא הייתי
כ"כ מסטול זה בטח היה ממש מדגדג אבל לא ממש הרגשתי את זה, אבל
ידעתי שזה אמור להיות נעים אז אמרתי לה שזה ממש נעים ושתמשיך,
ראתה שאני לא מנוסה וקצת חושש, היא לקחה את היד שלי והעבירה
אותה עליה, על החזה ועל הפטמות, ואז היא לקחה את היד שלי למטה,
זה היה כל כך חם ורטוב הרגשה מוזרה, אבל אני לא ממש זוכר אותה.
אחרי כמה רגעים כבר מצאנו את עצמנו ערומים על השטיח מתחת לאיזה
שמיכה, ומצאתי את עצמי עושה את האהבה הראשונה שלי לבחורה שאני
בקושי מכיר ופוגש רק כשאני מסטול. אבל לא ממש חשבתי על זה
באותו הרגע.
לא ראיתי את ניצן יותר אחרי המסיבה הזאת, גם לא ממש התגעגעתי
אליה, האמת שדי הצטערתי שקרה מה שקרה אבל שטויות אני לא רוצה
לשקוע יותר מידי העבר גם ככה אי אפשר לשנות אותו.

סוף השנה התקרבה, בשביל הדוק' זאת הייתה סיבה מספיק טובה בשביל
לארגן לי מסיבה. ביקשתי ממנו שלא יעשה משהו המוני, משהו קטן
בצריף עם החברה המקוריים. קצת לפני סוף הלימודים הדוק הכין לי
מסיבה מפוצצת, לא באנשים ( היינו בערך עשרה) אלא בסמים, היו
בצריף כמויות כדי לסמם עדר של פילים! הדוק' הבטיח לכולנו דפיקה
רצינית! זה דווקא ממש הלהיב אותי ואת שאר החבר'ה, עשינו שם הכל
ג'ואינטים, באנגים, כדורים, היו חלק שאפילו הזריקו והסניפו,
בזה בחיים לא נגעתי, אני מעשן רק דברים מהטבע, אחרי חצי שעה
היינו כל כך גמורים, ברמות כאלה שלא היה אחד שלא הקיא את
המעיים שלו החוצה, כולם צחקו ואפילו צרחו כמו מטורפים. ובמיוחד
בשבילי באופן חד פעמי סידרנו מערכת בת זונה בצריף, פינק פלויד
פול ווליום! עשינו כ"כ הרבה רעש למזלנו האזור היה נטוש ולא היו
שכנים באזור, אבל תמיד משהו חייב להתפקשש ואיזה דביל אחד החליט
שהוא יוצא עם הכלב לטיול בחורשה, הוא שמע אותנו כמובן והוא בא
אלינו ופתח את הדלת, הדוק היה הכי שפוי וניסה לדבר איתו אבל
תוך שנייה הוא התעלף, אנחנו היינו במצב הרבה יותר גרוע מהדוק'
כך שלשכן האובד בכלל לא היה מקום לספק מה הולך בצריף הזה, אחרי
רבע שעה אנחנו שומעים סירנות וכולנו נלקחים לחקירות בנפרד,
אני לא יודע מה החברים סיפרו אבל אני המצאתי מלא שקרים לא
חלמתי על להפיל אף אחד, אבל כנראה שמשהו כן סיפר כי בסוף
השוטרים ידעו הכל, הדוק קיבל תקופה ממש ארוכה בפנים - על החזקה
בכמויות של סחר ועל ייצור. כל השאר קיבלו תקופות יותר קצרות
אבל גם מכובדות, חלקם במכוני גמילה חלקם בבתי סוהר, על שימוש.
"למזלי" אני מתחת ל 18 ולכן העונש שלי לא יכול להיות כ"כ חמור
ההורים שלי קיבלו קנסות רציניים ואני קיבלתי קצינת מבחן בת
זונה, וכשימלאו לי 18 במקום ללכת לצבא אני אלך לחקירה ויפתחו
לי את התיק מחדש. מה חשבתם שלי הם יוותרו אז מה אם אני פחות
מ18 הם יחכו עד שיהיה לי 18 להם יש זמן.

הדוקטור, כמו תמיד קיים את הטחתו - כולנו נדפקנו ממש כמו
שצריך.