[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית גד
/
חיים חדשים

די. נמאס. הגיע הזמן להוריד את ההגנות.
המחשבות הכי טהורות מגיעות כשמרגישים חופשיים.
עכשיו מה? אין הגנות - מה שהיה קורס
איך בונים מחדש.. בעצם לא מחדש אלא משהו חדש.
אבל התחושה, תחושת השחרור המוחלטת ברגע הקריסה לתוך עצמך,
מה שירגיש בעתיד כחוסר אונים,באותו רגע מרגיש כמו

חוסר גבולות.
עכשיו שלב השקט
שלב החיפוש
כרגע העצמי.
הרבה שקט, הרבה התבוננות,
מעט מרגיש, מעט חוווה
אבל הפעם בלי ההגנות ובלי המחסומים, המעט, הרבה יותר.
זה כבד ומעייף ומרגיז ומעצבן ומתחשק לצעוק על העולם או פשוט
לברוח חזרה לעצמי הישן היקר(מוכר) והמוגן.

אני עדיין לא רואה את הדרך הנכונה, אפילו לא פיצול או תמרור
כניסה אבל עכשיו יותר מתמיד - אני מאמין.
כי אני זוכר שחוסר האונים הוא רק מסווה לחוסר הגבולות בעולם בו
אני בוחר לחיות עכשיו. ושהעולם בו אני חי עכשיו הוא העולם בו
בחרתי, והוא העולם אותו אני בונה.

באהבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני ורודולף
הס,
זאת אומרת
רודולף הס ואני,
זאת אומרת
רודולף הס
ואנוכי...
אה, מה זה חשוב,
אף פעם לא
חיבבתי אותו.

(ג'ונסון)


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/05 22:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית גד

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה