6 נובמבר, 1998 - בהשראתו של ערב שירה בו ביקרתי...די הציק לי
שרק הציניות מדבר אל רוב הציבור ה"אמנותי" הזה...

בואו משוררים צעירים!
בואו ונתבוסס בשלולית הדלוחה
של ייסורי הלב
   חסרי-המעוף
פיסות של מתק
  מר-שפתיים...
בואו ונזין את
אש הסבל,
פרפורי התסכול
וכהות הזלזול
וניצור שריפה אדירה ופואטית!
וגציה -
      יעופו אל על,
מתעלמים מכחול השמים הרחבים,
            המגוננים
כעד
    שקט
           שיודע הכל...
בואו!
בואו ונפגין את כישורינו,
חיילי שוקולדה מתוסבכים
של צבא נרקומנים!
בואו ונתעלם מחצי הכוס המלאה
ונבכה על מר גורלנו
נלטף לעצמנו את האגו
באצבעות מעוותות מתאווה
ונשכח
        את האמת שבפנים...
נשכח
        את המקור של כל הדברים,
נשכח
        את הנפח ההוא...
נשכח
       את הדממה הזכה הזו,
את השלווה הזו,
   את המים הקרירים האלו,
שמחכים בסבלנות אין קץ
לאותו משורר פיכח,
שיבחר בהם על פני
שמפניה או יין פטישים
של מסיבות קוקטיל
צבעוניות-אפורות
וערבי שירה
מגונדרים, או אפלוליים.
בואו
משוררים
צעירים...