1. ברוך הבא גברת!
הגעת לתאטרון העצב והצחוק הפרטי שלי.
שמרתי לך את המקומות הכי טובים באולם.
כאן אני השחקן הראשי וגם מנקה המדרגות.
הערב בתוכנית:
אפשיט את נשמתי.
לא חינני במיוחד. מזכיר קצת זקנה ערומה.
לא חינני אבל מרתק.
אחר כך אקיא על הרצפה.
(כדי שאוכל לנקות אחר כך)
ולסיום ארוצץ את מוחי בפטיש.
אם תישארי עד הסוף לא יהיו מחיאות כפיים.

2. באין גשם על פני המים
בהעלם מבטן של עיניים.
הפקר עצמך לחלומות.
הנח להם להציף את ורידיך.

בהעדר רוחות מנשבות על פניך
בהגיעך למקום בו אין אנשים.
הפקר עצמך להזיות.
הנח להם להקציף את דמך.

בהארך צללים עדן אין מבחין
בין שקיעה לזריחה.
דע שגם אתה אינך אלא
הזיה חולפת.
פרי מחשבתו הקודחת
של מישהו אחר.

3. מרחבים נפתחים
בצלילה אל האבסטרקט.
מרחבים נפתחים
בשקיעה אל המציאות.
מרחבים חדשים
כמו תינוק שנולד זה עתה.
מרחבים פתוחים
שהעין רק כעת מסתגלת למראם.

לשזף פצעים בשמש.
לטשטש את הפנים.

שוטטות בתודעה.

הקטעים נכתבו בהלך רוח זהה.