יוחנן ברונשוויג / אור ועשן |
כזרועותיו של שד חמדן
וכשם שנעתקות התימרות מפיו
נעתקת נשימתה בהביטה בו.
כמה שהיא אוהבת אותו.
העשן עולה אל התקרה,
משחק עם אור המנורה,
מהתל בו ומתחמק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|