כדור שלג לבן ובוהק שועט במדרון,
ללא מעצורים, חופשי מדאגות.
מאז שהחל בגלגולו,
כחופן
של פתיתי שלג צחורים,
לא שיער כדור השלג
את הגודל
אליו יגיע.

כך מחשבותיי עלייך,
שהחלו בניצוץ קטן שנקרה למחשכי ליבי,
גדלו ונהיו לשריפת ענק.

והשריפה -
מחרישת אוזניים,
מסמאת עיניים,
מחניקת גרון,
חורכת עור,
השריפה -
מכלה ומאכלת כל.
אין להתלונן או להתגונן כי
זוהי דרכו של עולם.

וכעת, כמו אותו בית,
בתחתית המדרון,
עליו התרסק כדור השלג,
גם כל נפשי וגופי
חרוכים מהכמיהה אלייך.

כי תמונתך תמיד בעיניי,
וניחוח שיערך תמיד באפי,
ומגע עורך תמיד בידיי,
וטעם שפתייך על שפתיי
וקולך באוזניי כמוסיקת שמיים.