אצלך,
הדירה שלי פונה מערבה
משם אראה רק שקיעה

בכל פעם של יחד
אתה לוקח אותי
גבוה יותר ויותר
אל הזריחה היחידה
שאני רוצה לראות

יום אחד אודה לך
על שלימדת אותי
לבנות כלוב סביב
קרן שמש
אבל לא היום

היום, אצלך
עוד סיבוב של סהר יסגר
כשקרן שמש לכודה בתוך עיניי
שוב לא אחשוב
על שקיעה רחוקה
הקוראת לי.

האהבה עבורי תמיד הייתה
כענן עשן זעיר,
הצונח אל תוך חיי.
הושטתי ידיי פעמים רבות
כדי לגעת בו,
ידיי חדרו דרכו,
אך הוא המשיך להיסחף,
עוד ועוד, עד שנעלם באופק

ואצלך,
אצלך מצאתי אותה
בהירה, ברורה, מרתקת
זוהרת כמו אור מנחה,
שסביבו אני חגה ככוכב לכת...