ואז יום אחד הבנתי
היא כולה הצגה
מחביאה את עצמה מאחורי חיוך,
שגם אותו כבר למדתי לאבחן.
חיוך שמסתיר פחד,
וחיוך שמסתיר כאב.
חיוך שמסתיר שנאה,
וחיוך שמסתיר דמעות.
את לא רוצה לחייך
את רק רוצה לצרוח
את רק רוצה שמישהו ישמע.
אבל המישהו הזה,
כבר הבנתי,
המישהו הזה
זה לא אני.
אני שומע אותך צועקת מאחורי הצחוק,
רואה אותך בוכה מאחורי חיוך,
רואה אותך מסתגרת בתוך עצמך
ומתחבאת, מנסה להעלם.
אני רואה אותך
ואת רוצה שמישהו יראה
אבל המישהו הזה,
כבר הבנתי,
המישהו הזה
זה לא אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.