סערות עוררת
סוחפת ומרגשת
כגשם דק ועדין
יופייך מזכיר נשכחות
אהבתך חוצה עולמות
התחממות ליבי
קרירות הבוקר
כטל על פנינו
פנייך מרפאים געגועים
ליבך מפשיר הרי כעס לבנים
יובש האוויר
שורפת ומטריפה
כקרן אור בעיניי
ידייך ילטפו את פניי
רגלייך יצמידו אותי אל גופך הלבן
כעננים אפורים
הופעת ונשארת
אמרת וצחקת
אתה זוכר איך בהתחלה
אז כשהתאהבת בי, אמרת
סערות עוררת...




5.2.05
ביחד נהדוף את כל העולם

לשים לב שהשיר מחולק לארבעה בתים, כל בית מהווה עונה אחת