מניה הדוניסטית / שוב לא חשוב |
שיר מעורפל ואילם.
ושוב אני באותו הסיפור,
נעים וריק,
מאושר ובודד.
ושוב למעלה.
הלמעלה החלול.
ושוב זו נפילה,
במדרון תלול.
אני אדם.
אני סוג של חיה.
מסתובבת על כדור,
עם פואנטה בלי מטרה.
התמכרות טוטאלית לנשימה,
עוד צעד אל הלא נודע.
ושוב זה מתסכל.
ושוב זה ממסטל.
ושוב ושוב...
מגיעה למסקנה שכלום לא חשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|