מעולם לא ראיתי אותך באור היום
את לא יותר מפרק בספר ישן
אבל בדמי ימינו
אני קרוע כפי שלא הייתי מעולם

היית באה אלי בלילות
להעביר את שפתיך הנרקוטיות בגופי
וכשתם החושך הקסום היית חומקת
באכזריות חושנית למשחק אחר

ימים של ילדות מחודשת
שכרון מטורף
אבל בדמי ימינו
אני קרוע כפי שלא הייתי מעולם

את מקיאה כבר שבועות
לא מתאפרת
רואה אותך הולכת ומתפוררת
בלילות האבודים שלנו

פותחת בקבוק יין ששמרנו
מנסה להציל אותנו
אבל בדמי ימינו
השקיעה היא לא אותה שקיעה
המוסיקה היא לא אותה מוסיקה
והיין הוא לא אותו יין

ושנינו יודעים, אלו הם דמי ימינו
מנסים למהול את הקץ
ברגעים קלים של חסד
את לא מדברת יותר
אני לא נוגע בך
אנחנו לא ישנים
מסתכלים לשמיים גבוה
ציפור שטה
מסתנוורים
מחזירים את המבט עמוק אל תוך האדמה

בדמי ימינו