[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
הבית של פיסטוק

אם יש למה לצפות? בטח שיש. עוד מעט יעלה ערוץ ארוטי חדש. משהו
בקצב אחר מפלייבוי, שפה אחרת. אני אתגלח לכבוד הערוץ, אני אעשה
אמבטיה טובה. אפילו אצחצח שיניים. אקנה את המרלבורו לייט הטוב
והיקר, (לא להתפתות לקנות בירה) אכין לי בירה מאלט קרה, בקבוק
שלם. אתרווח בערב מול הטלוויזיה ואראה מה הנשים האלו שם רוצות
ממני ומה אני רוצה מהן. סקס אחר? באיזשהו מקום על צג
הטלוויזיה. יש שם בוודאי חתיכות אל"ף אל"ף שיעשו לי חם בבטן,
את יכולה לשבת לצפות איתי, אני לא חושב שתשתעממי.

אבל עכשיו אין כלום. היא מביטה בי בחצי עין, מעולפת על הספה.
את מזדקנת, מלי, כמוני. תראי איך העולם נהרס, איך אנחנו
נהרסים. אני, אם תשאלי, תראי שאין בי נשמה. כולי מלא להתפקע
בעשן סיגריות וזפת, המוח שלי דפוק מאלכוהול ואנרגיות שליליות.
כן, אני הורס את עצמי. שמעי, כל אחד צריך תעסוקה...

"השירים האלה מתים, מתים." היא כמעט בוכה. מדליקה סיגריה.
מסתכלת דרך החלון, מסתנוורת, וחוזרת לספה. "אני מת, מלי." אני
אומר לה. "פעם אולי, כשהייתי קטן..." היא מתקרבת במהירות
ומנחיתה עליי כאפה. אני מביט בה המום. "כואב, נכון?" היא אומרת
ברשעות. "למתים לא כואב. מתים נמצאים תחת אדמה. אני לא רואה
אותך תחת אדמה, מיכה." קוס אמק, אין סיגריות בקופסה. "מלי,
תביאי סיגריות."
"תזיז את התחת שלך אתה! מה עשית כל הלילה? מוסיקה וסיגריות?
אתה לא תהרוג אותי..." היא מתאפקת מלבכות. "אתה לא תהרוג אותי
יחד איתך! קוס אימא שלך, בן..." והיא רצה לחדר השני, טורקת
ת'דלת, ואני שומע אותה בוכה. אני לוקח סיגריות מהארון. זו
המוסיקה, מלי, זו המוסיקה רק שנשארה, מזכירה לי שאני חי. יום
אחד יהיה בסדר, או שלא... השמיים מחופים עננים. היום הזה לא
יהיה טוב, מתי היה? היה פעם, לפני שנים, אז כשהייתי מאושר. אני
בכלל לא זוכר את ההרגשה. את יודעת, מלי, שפעם היה לי כוח לרוץ
שעה רצוף? את יודעת שפעם שהייתי מספר בדיחות, יוצא ביציאות,
אנשים היו צוחקים? את יודעת שפעם קינאו בי? אני? עכשיו במקרה
הטוב הם יתייחסו אליי כשישימו עפר על קברי ויגידו חאסל, טוב
שנפטרנו מזה. אבל יש ערוץ ארוטי חדש עוד מעט, מלי. את לא
מתרגשת? היא באה. "תתקלח. תתגלח. אנחנו יוצאים."
"לאן?"
"לים."
"מה אני אעשה שם?"
"תשחה."
"קור כלבים בחוץ, מלי."
"אני אעיר אותך מהמתים גם אם תרצה וגם אם לא."
"אני לא זז מכאן."
"אתה כן."
"אני לא."
"אתה כן." הבטתי בה רגע- "לא."
"קוס אימא שלך, יא מכוער, מפגר, פסיכי. אני אחריב ת'בית הזה
עלייך. אני אביא עלייך צונאמי. אני... אני..."
"את מתחרפנת, מלי." היא מסתכלת עליי במבט קר, חד. "ולמה אני
מתחרפנת, מיכה? למה באמת? אולי לפני שתיקח את הסיגריה הבאה,
לפני שאתה מדליק את המצית, תשאל את עצמך: -למה מלי מתחרפנת?
אולי כי היא חיה פה, איתי?- "
"מה אכפת לך ממני?"
"אני אוהבת אותך, פסיכי! אתה... כשאתה גומר את עצמך אתה גומר
אותי! מתי זיינת אותי בפעם האחרונה?"
"מה?"
"אימא 'שך שרמוטה, זה מה. זיינו אותה כל כך הרבה..."
"מלי!" היא מסתכלת בי רגע. מעווה את פרצופה. "איך שאתה רוצה,
מיכה. איך שאתה רוצה."

אחרי עשר דקות היא כבר לא פה. -אני בים.- היא צוחקת עליי,
בראש. -אני בים ואתה קבור בבית. אני בבגד ים בים. יש לי גוף
יפה. בנים מסתכלים עליי. הם רוצים לזיין אותי, כולם. ואם רק
אעשה סימן...- החודש לפני חמש שנים נפטרה עופרה חזה. אבל יש
ערוץ ארוטי חדש עוד מעט בטלוויזיה. קוסיות. כל אחת... אלוהים,
אני כזה דפוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משפט אחרון לפני
המוות:

"פעם אחת לא
תהרוג אותי"

זהו, גמרתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/05 10:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה