"הי אחי תקרא את השיר הזה..." קשת אמר לגבריאל.
"אוקי נגן לי..." גבריאל ענה.
"לא... אמרתי תקרא!" קשת הסביר.
"אוקי! רגע... מה?! לקרוא?! ממתי אתה כותב שירים? אני זה
שאחראי על זה!!!" גבריאל אמר בפאניקה.
"אני מצטער אחי, אבל יצא לי שיר טוב! ויש לו לחן ממש קליט...
הנה קבל" קשת החל לנגן ולשיר עם הרבה זיופים:
"הייתם חברים.
עכשיו אתם ידידים.
תפסיקי לספר לו את הצרות..."
"די קשת!" גבריאל הפסיק אותו "אני יודע על מי השיר הזה...".
"או כן? על מי?" קשת שאל וגיחך.
"זה עליך!" גבריאל חייך חיוך גדול של ניצחון.
"לא! יא סולן! זה עליך ועל מלכת הקרח, אה סליחה אנה" קשת אמר.
"אה... כן אני מניח שאפשר לפרש את השיר ככה. שמע אני לא מוכן
לקבל כאלה שירים, אתה גיטריסט ואתה תגטרר וזהו!" גבריאל שילב
ידיו בכעס.
"טוב בסדר..." קשת אמר בכניעה "איך אפשר לסרב לכזה פרצוף?".

בנתיים הרחק משם באחוזתו של מיכאל.
"יש לנו תוכנית!" מיכאל ושיר נכנסו לחדר המלחמה, איפה שניר
ואיתי חיכו להם כמה ימים.
"סוף סוף!" איתי אמר "כבר נמאס לי להקשיב לניר ממלמל שטויות על
סאונד... אני חייב לעשות משהו רע מוהאהאהא!".
"אוי שתוק כבר או שאני אגרום שכל מה שתגיד יחזור אליך בחצי גל
וככה יתבטל ולא ישמעו אותך ולמעשה תהיה אילם!" ניר אמר.
"רע?... אבל חשבתי שאנחנו עושים טוב!" שיר צחקקה.
"אה... כן כמובן" איתי אמר בבלבול "...התכוונתי אני חייב לעשות
טוב או שמשהו רע יקרה...".
"בכל מקרה, הבא נפרוש לחדר העישון, שם אני אחשוף את התוכנית"
מיכאל אמר.
"מה? לחדר העישון? אבל זה בצד השני של הבית, זה הליכה של 400
מטר" איתי אמר בייאוש "למה שפשוט לא תגיד לי?".
"לא, זה לא יהיה נכון, בואו לחדר העישון".
אחרי הליכה  של 20 דקות מיכאל, שיר, איתי וניר הגיעו לחדר
העישון והתיישבו על הכריות הנוחות שהיו מפוזרות בכול החדר.
"אוקי עכשיו זה ג'וינט מיוחד שמעשנים דרך האף שהמצאתי" מיכאל
הוציא ג'וינט בצורת האות ר'.
"נו זה הכרחי?" איתי שאל "אולי פשוט תגיד לי את התוכנית?".
"כן" שיר אמרה "בכל מקרה אני ואיתי לא מעשנים".
"לא!" דברים צריכים להיעשות בצורה הנכונה!" מיכאל אמר "עכשיו
תעבירו כולכם את הג'וינט הזה ותגידו - קאבום".
"אוף זה הכרחי?" ניר שאל "פשוט תדליק את הג'וינט בנאדם!".
"שקט! תעביר" מיכאל ענה לו. הג'וינט הועבר וכולם אמרו
"קאבום".
"עכשיו תספר לנו?" איתי שאל.
"לא! עכשיו אני אעשן אותו! צריך להיכנס לאווירה..." מיכאל
הדליק ועישן. אחרי 15 דקות נוספות איתי שאל "ועכשיו? תספר לי?
בבקשה?".
"המ... לא... צריך לחכות שהשמש תהיה במקום הנכון בשמיים..."
מיכאל ענה.
אחרי עוד שעתיים של בהייה בשמיים מיכאל היה מוכן.
"אוקי אז זו התוכנית - אנחנו נקים אירוע שבו ניתן הזדמנות
ללהקה של קשת וגבריאל להופיע".
"אתה בטוח?" איתי שאל בפקפוק.
"כן, אם ניתן הזדמנות ללהקה של קשת להופיע זה עלול לגרום להם
להתפרסם ולהצליח..." ניר הוסיף.
"שטויות..." מיכאל נפנף בידיו "הרי כמו שאתם בעצמכם אמרתם, הם
במשימה להרוס מוזיקה, ההופעה שלהם בטח תהיה גרועה... במיוחד אם
נשתמש ברעיון של שיר".
"כן!" שיר צחקקה "זה לא יהיה מופע רגיל, זה יהיה מופע שישלב
עוד להקה ועוד מופעים כמו וידאו-ארט והקראת שירה ומופע קומי,
כל זה יגרום למופע הגרוע של קשת שהורס מוזיקה להישמע באמת גרוע
והם לא יוכלו להשפיע על אף אחד! נקרא לזה - פילטר - על שם כל
הפילטרים שמיכאל שם בג'וינטים שלו" שיר צחקקה.
"וואו! כל הכבוד" איתי אמר ומחא כפיים יחד עם ניר.
"והדובדבן בקצפת, אני ושיר נעבוד חזק עליהם רק שבמקום המטרה
הרגילה שלנו לחזק ביטחון עצמי, אנחנו ננסה להפוך את הכוחות
שלנו ולגרום להם למשבר ביטחון עצמי, מה שאני מאמין יגרום
לפירוק הלהקה ולביטול האיום!".
"הידד!" שיר צהלה.
"איך את מצחקקת... כמו קוף קטן עם מצלתיים שצועק - אני קוף
קטן... אני קוף קטן... מי הקוף הקטן שלי?" מיכאל קרב לשיר ונתן
לה נשיקה אסקימוסית.
"אני! אני הקוף הקטן שלך" שיר אחזה במצלתיים והתחילה לקפוץ
ולרקד, וכמובן לצחקק!
"אר... אוקי..." איתי משך בצווארנו "אני מניח שזה הסימן שלנו
לצאת" הוא אמר לניר ושניהם יצאו מזועזעים קמעה.

למחרת בבוקר קשת התעורר ופיהק להנאתו, הוא עמד להתחיל לייצר
מוזיקה אלוהית שתרעיד את בטן האדמה, אבל המחשב שלו זעק:
"You've got mail!".
קשת קרב למסך ולחץ על המקלדת בניסיון לקרוא את האמייל. כשזה לא
עבד הוא הכה עליה בפטיש. זה עבד! על המסך הוצג האמייל
המסתורי:
"מיאו!
ברכות!
הלהקה שלך HeavenBound נבחרה להופיע באירוע המכובד "פילטר".
אירוע שמקדם אומנות מיוחדת. לא כל אחד יכול להופיע בזה, רק מי
שאני בוחר! כי זה האירוע שלי, ולי יש את הכוח! ואני בחרתי בך!
אז עכשיו בין אם אתה רוצה ובין עם לא אתה מופיע. ההופעה עוד
שבועיים ב14 לפברואר. הלהקה שלך תפתח את האירוע ותיתן סט של 20
דקות שלאחריו תמשיך התוכנית האומנותית עם מגוון מופעים
והפתעות. לתיאום פגישה לחץ על הסמל למטה שיקשר בינך לבין
המזכירה החמודה שלי.

שיהיה לך יום חתולי במיוחד,
מיכאל.

"וואו הופעה!" קשת היה המום "איזה כיף! מעניין מה גבריאל, אסי
והשבלול יגידו... המ... אני רק אלחץ כאן על הכפתור באמת".
קשת לחץ.
"שלום, ברוך הבא למשרדי פילטר, איך אני יכולה לעזור" קול נשי
מסתורי צחקק.
"אה שלום לך! מדבר קשת קיבלתי עכשיו הודעה מבחור בשם מיכאל
שרוצה שאני אופיע בעוד שבועיים".
"או כן! ציפינו לשיחה שלך" הבחורה צחקקה "מחר מתאים לך להיפגש
ולקבל את שאר הפרטים?".
"בהחלט!!!" קשת צרח וניתק.
מה שקשת לא ידע, וגם אתם לא, זה שהמזכירה המסתורית הייתה למעשה
שיר!!! כן שיר! ומיכאל, איתי וניר האזינו לשיחה.
"מוהאהא! מעולה!" איתי מחא בכפיו "לא רחוק היום שאני אוכל
לקפוץ על גופתו של קשת!!! אני צריך פופקורן להופעה... הרבה
פופקורן...".
כולם נעצו בו מבט.
"הי..." איתי הגיב "אני לא זה עם הפטיש לקופים! אל תסתכלו עלי
כאילו שאני סוטה! אני פשוט אוהב לאכול בזמן שאויביי סובלים...
אני בסך הכול בנאדם!"...