|
מרוב שקר / הזמן קופא נגמר בגשם /
מרוב שכואב מול חלון שצופה / על כביש רטוב שוב עובר לה.
ומה כבר אומר על סיפור שנגמר והתחיל ברגע / שברי זכוכיות כמו
מיליון חלומות / שרוקדות ונוגעות בפצע.
פזמון
אז תלכי / תחזרי לא מבין / ספגתי את עצמי / והרגש כמו תינוק
נולד כל הזמן / רק בוכה מתגעגע מצפה.
בית ב
ושוב את יושבת / קמה הולכת / ופנים מוכרות / שוב בדלת אני /
מתלחששת אומרת / במבט מבויש מנופפת / נעלמת בין מוזיקה / למיטה
חשוכה.
גשר
ומילים מתנגשות / לא יודעת רגש בוער / תמות ותחיה / מתגעגעת
לרגע / רק רוצה תעזוב אומרת מתאים לי ניפגש בחלום בערך בשש.
בית ג
תעזבי את הבית / לשניה תנשמי / תראי אותי בספסל תשבי לידי / מה
כבר ביקשתי לזיין זה אסור / לדבר רק מותר עם גבול הזוי. |
|
|
איפה שאין אנשים
השתדל להיות
איש
או אשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.