היא יושבת ומחכה במסדרון קר ואפל שמלאך המוות הלבן יבוא אליה
ויגיד לה את מה שחששה ממנו.
היא יושבת ומחכה וריח של ייאוש וחומרי ניקיון נישא באוויר
ועולה באפה. היא יושבת והדמעות זולגות היא מחכה שהשמש תחל
לפנות לכיוון מזרח ששעת המוות עברה במחוגי השעון. היא יושבת
ומחכה שהאנשים סביבה שנראים לה מעורפלים מאז הבשורה יעזבו. בן
אחד-מושיע, מגן הקודש שנפגע ברעש אחד וחד. היא יושבת ומחכה
ואליה צועד המלאך עם חבל תלייה סביב צווארו וחלוק לבן
וסטרילי.
היא יושבת והוא נע וזע מולה והיא מחכה שיפצה את פיו ויאמת את
כל חששתיה הנוראים ביותר.
"לא הצלחנו לעצור את הדימום, אני מצטער". מהכיסא אל הברכיים אל
הרצפה אך ללא דמעות היא כבר לא מחכה. אל החדר הקר היא נכנסת
והשה שוכב על השולחן. היא מתיישבת לידו שולפת את אותו כלי
המוות שהרג אותו ושוב היא מחכה. נשיקה אחת למצחו. כדור אחד
למצחה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.