נעמה דיסירצקי / את שלא ניתן לראות |
ראיתי אותה ברחוב. הולכת עם צעדים קטנים כאלה.עם קוקו הלך על
הצד. היא לא הייתה מיוחדת. לבשה חולצה אדומה הדוקה לגוף וגם
חצאית ארוכה. סתם רגילה. גם משקפי שמש לא היו לה. זה היה בצהרי
היום. וחשבתי שמסתכלים רק על מה שמיוחד. ויפה וזוהר ומחשוף שם
ומחשוף פה. היא בטח בכוונה לבשה את הבגדים האלו כי היא ידעה
שלא יסתכלו עליה. ואכן כולם הלכו והסתכלו בחלון הראווה של כל
החנויות לאורך הרחובות הארוכים והמסתעפים האלה. אנשים הולכים
ושבים. והשיחות השטחיות שמנהלים שם אנשים. ודווקא היא מיקדה
אליי את מבטה. רציתי לדעת מה מסתתר מתחת לגוף עטוי השכבות הזה.
האם יש לו נשמה עדינה? באמצע רחוב שוקק חיים. מה היא מחפשת?
בגדים?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|