זרימה
אני עומד ליד נהר שזורם
חבריי, ההורים וכל מי שאני מכיר,
מונעים ממני להיכנס פנימה,
טוענים שזה מסוכן
אני מסתכל עליהם ועל הנהר
קופץ פנימה.
הקור העז מחמם את ליבי
הוא מצמיח כנפיים
אני נסחף לתוך אגם גדול
מסתכל החוצה
חבריי ההורים וכל מי שאני מכיר
שותים ממנו.
סכר
אני סכר ענק ומפחיד,
באים אליי המון אנשים במטרה לעבור
כשהם מתקרבים,
נרתעים ממימדיי העצומים
ונסוגים לאחור.
כולם חושבים
שיש מאחורי המון זהב תהילה
לא כך הדבר.
היחידים שמתגברים עליי
הם דיי משוגעים,
הם פשוט לא מאמינים בקיומי
ולכן פשוט עוברים דרכי
כאילו לא הייתי בכלל. |
