הדיו שכתבת בה את מכתביי,
אדומה כמו דמי וכמו כאביי.
כמו שעת השקיעה, ואפילו קצת קודם.
כמו הטבעת שלך, בה אבן האודם.
כמו גגו של ביתינו, שלא בנינו עדיין,
כמו צבעם של הורד, ליבי והיין.
אצמיד אותם אל ליבי, את מכתביי
בשדה, ממש על ערש הדוויי
ורגשי אף חזק משעתי הקרבה,
רגשי האציל ושמו אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.