[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בעז גלעד
/
תקועים

כל מה שאכתוב לא ישנה כלום.
כל מה שאגיד לא ישנה שום,
דבר.
בכל זאת אני חייב לתקשר לדבר
כי קר.
אין כבר עבר.
והיה...
גם זה עכשיו מביא לי סימני שאלה
הכל בראש? גם הלב?
אהבה מביאה אובססיה מביאה כאב...
הדדיות בסיסית אין.
כי היער שלי,
הוא לא ההר שלך,
וכן, זה מעצבן,
אבל לעולם לא ניפגש -
כשאני מתקשר את פשוט עונה,
כשאת מתקשרת אני פשוט מתרגש.
וזה מהמיכשולים הכי קטנים,
שמעבר ללהיפגש גם לנשום לא נותנים.
האנרגיות שמביאות הרגשות
הופכות למחשבות מיותרות ורעות.
לא בשליטה.
אהבה אובססיה כאב
לעומתי את פשוטה.
מתקשר את עונה
ריקנות כמו מכונה.
את לא רוצה לראות
שאני עמוק ברגשות
במקומות ובמישורים ישנים
אני לא רוצה לדעת
שאת כבר לא
והיית מעדיפה שהיינו שנינו ישנים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבא'שלי היה
ערומקו, עד
המצאת
ה"קוקטייל".



אפרוח ורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/05 9:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בעז גלעד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה