הילד שחי את הרגע
בטי שירט וג'ינסים קרועים
עובר ת'תלאות ללא פגע
מחפש לו חיים אבודים
ובעונג שולח מבט קל
לכיוון האסור, כיוונה
ישמור ליבו לאותה אחת
שבינתיים, לו לא עונה.
לא שחור ולא ניטים היו לו
ורוק כבד זה לא מה שהזיז
אך מוניטין, התוית שדבוקה פה
היתה דבר שלא יכל להביס
וגם אם כן, מדוע ברחו הם?
ואם לא אז איך שוב הוא לבד?
יקרוס העולם מסביבו ו...
ואותו לא יחלץ אף אחד.
אם נפל הוא מספיק ונכשל הוא
מי יתן לו יד או קצת עידוד?
אך הילד שחי את הרגע
לא יצחק, הוא ילך לאיבוד.
למקום שבו אין עבר שמוכר
לארץ שלא תעורר זיכרון
ליבו השקט חוצה כבר לשם
ומוחו מדמיין את ההמון. |
