ישבתי על הרצפה ובכיתי, אני לא זוכרת על מה. האמת, אני לא
זוכרת שום דבר שקרה לפני היום המופלא ההוא. ביום המופלא ההוא,
שבכיתי על הרצפה, ליד המיטה, בדירה הקטנה שלי בעלת שני החדרים,
הוא בא ושינה את כל חיי.
אפילו לא תכננתי את בואו, לא הייתי צריכה לחפש. זה היה אחרי
חצי שעה של בכי, ששמעתי את הקול הנמוך שלו שואל אם "יש פה
מישהו", בחדר השני של הדירה. בהתחלה נבהלתי כי לא הבנתי איך
הוא נכנס וכשהוא ראה את המבט המבוהל, הופיע על פניו חיוך עקום
והוא אמר "הדלת הייתה פתוחה, נכנסתי לבדוק אם הכל בסדר." ברגע
ששמעתי את קולו, המלא בטיחון עצמי לעומת הקול שלי, רציתי שהוא
יהיה חלק מחיי, וכשראיתי את גופו השרירי, הכהה, את שערו השחור,
חיוכו העקום והביישני, ואת עמידתו הבטוחה בעצמה בניגוד לחיוך,
ידעתי שהוא יהיה חלק מחיי, ובגלל זה ניסיתי לצלם את התמונה
הזאת שלו בראשי, שאני אוכל להיזכר בפגישה הראשונה שלנו, בפגישה
הכל כך מקרית הזאת.
אמרתי בקול שקט יותר מהרגיל שאני בסדר ושתודה שהוא בדק, הוא לא
האמין לי לרגע. הוא רכן לעברי וניגב את דמעותי וליטף את ראשי
המושפל. הרמתי את ראשי אליו בהיסוס, מנסה למצוא דרך להיחלץ
מהרגע המביך הזה. ולפני שהספקתי לחשוב יותר מדי שפתינו נפגשו
לנשיקה בוערת, והלשונות כבר שיחקו והתפתלו בפה של השני. במהרה
מצאנו את עצמינו עירומים, מוקפים בתוהו ובוהו של בגדים. הוא לא
נגע בי מאז שליטף את לחיי, רק התנשקנו. מוזר, תמיד חשבתי שצריך
להיות איזה שהוא מגע שמתנשקים, סוג של חיבור, אבל שום דבר לא
היה נראה לי חסר בתמונה המושלמת הזו.
החלטתי לעשות את הצעד הראשון והשתחררתי מנשיקתו. במשך כמה
שניות עמדנו והסתכלנו אחד על השני, סוקרים אחד את השני דרך
העיניים ודרך העור הורדרד, לבפנים. חקרתי את עיניו הכהות,
מלאות המסתורין, ועברה בי תחושה של חמימות מוכרת, מבלי שאני
אפילו יודעת את השם של הבן אדם העומד מולי.
ליטפתי את החזה השרירי החלק שלו וסוף סוף הוא נגע בי. הוא
החזיק את ידיי וחייך, הפעם חיוך מלא ביטחון ואהבה, שהרבה זמן
לא ראיתי על פני מישהו, או שלפחות החיוך הזה לא היה מכוון אלי.
בדרך כלל. עצמתי את עיניי בזמן שהוא עיסה את שדיי באיטיות,
ונאנחתי. נישקתי את בטנו, והוא העלה אותי בחזרה וסחף אותי אל
המיטה, לרקע צחוקי המאושר, שלשם שינוי לא נשמע חלול. הרגשתי כה
בטוחה בזרועות אדם זר זה.
התנשקנו בפראות ורציתי שיחדור לתוכי, אבל הוא רק השאיר אותי
נואשת בעיניים חצי פתוחות ונשכב לידי מתבונן בי ברצון. הסתכלתי
עליו. "אני רוצה אותך" אמרתי לו בלחש ונשכתי את שפתי, כשהרגשתי
שאני לא יכולה יותר, שאני חייבת אותו מעלי.
הוא חייך והמשיך לנשק אותי מעלי, והרגיש שאני מוכנה בשבילו.
הוא החדיר את איברו אלי והוא פמפם בתוכי. הוא החל עולה ויורד
מעלי, לא מפסיק להסתכל לתוך עיני, מנסה למצוא משהו שלא ידוע לי
מה. לאחר כמה זמן גנחתי וצעקתי עד שהוא גמר לתוכי בזרם חם שגרם
לי לגמור יחד איתו בשאגה.
לאחר שנרגענו הוא עוד נשאר בתוכי, מחייך אל תוך עיני הירוקות,
נותן לי לבכות את נשמתי, אך הפעם דמעות של אושר. לא רציתי שהוא
ילך, רציתי שנישאר ברגע הזה לנצח.
לאחר כמה זמן נרדמתי בזרועותיו, נכנסת אל החלום כשאצבעותיו
מלטפות את לחיי בחום. וכשהתעוררתי הוא לא היה שם ורק השאיר פתק
קטן על הכרית שלידי, שעוד היה בה את הריח המתוק של שיערו ושל
גופו. על הפתק היה כתוב בחיפזון את מספר הטלפון שלו ומתחתיו
היה כתוב:
למקרה שתהית קוראים לי אריק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.