נועם השמן / דיבוק |
לא משנה כמה אני מנסה
בורח, שוכב, שותה, מתמסטל
ואת תמיד שם, לא משחררת
הרי את אמרת שעדיף לנו לבד
אז למה את לא משתחררת
צאי לי מהראש, אני מתחנן
קחי איתך את הלב, אין לי בו צורך יותר
ואת תישארי שם
אני יודע, כמו דיבוק
כמו דיבוק של חרד לאל
אותך אשא כל יום וליל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|