מה את אוהבת כל כך בלילה ?

הוא שאל אותה, בפנים ללא מבט.
היא לא ידעה מה לענות לו.
היא אוהבת חושך.
מאז ומעולם.


מה את אוהבת כל כך בשחור ? באופל ?

הוא שוב שאל אותה.
ולה, לה לא היו תשובות.

משהו בלילה ריתק אותה.
בשחור שמסביב.
בזוגות שהולכים מחובקים לאור הירח.
היא אהבה חושך.
היא רצתה שהוא לא יגמר אף פעם.
ובכל פעם, שהשמש ביצבצה לה, היא רצתה שהחושך יחזור.
היא חיכתה לרגע, שתוכל לצאת החוצה.
בלילה.
להריח את האויר הצח, להסתכל בשחור, באור הירח.
להביט בזוגות שהולכים מחובקים, ומדי פעם שולחים נשיקה.
היא רצתה גם.
היא רצתה ללכת מחובקת עם מישהו.
איתו.
אבל הוא, הוא מעדיף את היום.
הוא מעדיף אותה, מישהי אחרת.
והיא,
היא מעדיפה את החושך.


מה את אוהבת כל כך בחושך ?