יש לך תנועות קטנות כאלו, תזוזות, ניעות לא רציונליות של
הגוף.
יש לך תנועות קטנות כאלו כשאתה טועה בנגינה, או במקצב, או במה
שלא טועים כשמנגנים על באס. יש לך עדינות מטורפת כזו, מפליא
שזה ככה האמת, כשאתה מנגן על כלי כל כך גס ומחוספס.
אני יכולה להרגיש אותך בחדר השמאלי של הלב שלי, במעמקים שלו,
מפרפר ופורט עליי בצורה חזקה, ברורה ומוחלטת.
הווריאציות האלו הופכות אותי.
חשבתי שהפעם אני אצליח להימלט ממפולת הצלילים הזו שלך, אבל שוב
נתפסתי בתוך כל המז'ורים והבמולים, החצאים המנוקדים, וארבעת
השמיניות. אם יש דבר כזה בכלל. כואב לי לחשוב שיש לך משהו אחר
בחיים שעושה לך טוב, וזה אמנם אנוכי- אבל נכון ויציב.
יש לך תנועות כאלו, אני מכירה אותך, ניעות לא רציונליות של
הגוף, כמו שלוחשים לך באוזן וזה מצמרר אותך בצורה בלתי מתוארת
ובלית ברירה אתה מסיט את הראש לכיוון השני.
יש בי צורך לאחוז בך חזק ולהרגיש את הצלעות שלך מתרסקות אל
תוכי, להרגיש אותך אוחז בי בחוסר אונים ובהתמסרות טוטאלית.
אני דורשת מעצמי וממך כל כך הרבה, ואין לי מושג איך לתאר לך את
ההרגשה הזו שלי, זה משהו פיזי, מנטלי, נפשי, זו השריטה שלי,
אני צריכה מישהו שיגן עליי ויאהב אותי תמיד,
ושיבין אותי בלי מילים ושיחזיק אותי חזק חזק.