צ. דפנה / פרידה של חורף |
דווקא אותה בחרת.
הכי מכוער, הכי נבזי
וכמובן, לעוף
תמיד היית צריך לפחות קצת בנאליות כדי להרגיש רגיל עם עצמך.
מסתכל על העולם מלמעלה, מהמקום הגבוה שלך
ואין דרך טובה יותר להשאר למעלה
מלהפיל אחרים.
בשלב הראשון, וידאת שהעיניים קשורות מספיק חזק
אז יכולת להגיש את הרעל שלך.
חלמת על ספינות ופרחים, והיא עוד חולמת עליך.
אחרי שהכל נגמר עברת לארץ אחרת,
רחוקה משם,
בשביל לא להבין.
הן לא בשבילך, הדמעות האלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|