מיכל וורנר / שינויים |
הייתי סתם ילדה קטנה
ואז קרו הארועים
ששינו לי ת'חיים
שפקחו לי ת'עיניים
שקרעו אותי לשניים
ואחרי שהעיניים נפתחות
הן כבר לא נעצמות
וכמה שרוצים לחזור
לאותו הבור
למקלט המגן, החם, הורוד
ולשכוח מהעולם
לא לחשוב עליו עוד
לא להביט יותר סביב
כי המראה הוא סתם מכאיב
אני שונאת את העולם
אני שונאת כאן את כולם
אני שונאת את הכל המי ומי
אבל הכי אני שונאת כאן... את עצמי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|