זו קולה של הרוח הקוראת לי לצאת אל הדרך
אל הדרך בין טיפות האושר היוצאות ממזרק החיים
הדרך של ההפלגה על נהרות בתת מודע בתוך מוחי האנוש ספק אנוס.
זו קולה של אהובתי
ביכולתי לזהותו מכל מרחק נתון
ביכולתי לגרום לו להשמע מה שבא לי לשמוע
ביכולתי להתנהג כמו בנאדם רגיל.
זו קולה של אימי
האומרת לי לחזור אליה
לחזור לשגרה המשתנה תכופות אך נשארת קבועה כמאסר לכל החיים בלי
סורגים
להתנקות מהנוזלים ומהכימיקלים שגורמים לי אושר ולחזור לדיכאון
ולאופל.
זו קולה של הפסיכולוגית
שאומרת לי להתעורר בעוד 3, 2, 1...
אך אני לא מצליח
ות'אמת...
גם אין בכוונתי לנסות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.